|
שלום ענת,
שמי יעקב
התחלתי טיפול בקנדידה לפני שבוע .
[גילו לי על ידי מכשיר ביקום רמה 2-3 , קצת הליקובקטר פילורי, וקצת טפילים אחרים. נכון לעכשיו אין כבר מעבדת צואה בארץ. בדקתי עם חיפה].
רק אחרי כל תהליך הגילוי והתחלת לקיחת תרופות, התוודעתי לאתר שלך. אתר נפלא.
אהבתי במיוחד את ההנגשה של עניין דיאטת הקנדידה, והורדה של רף ההיסטריה של הדיאטנים שבערך מנסים לאסור הכל בלי לבודד את המרכיבים השונים ולראות מה באמת גרוע ומה בסדר. וגם את השפה הפשוטה והבהירה.
יש לי מספר שאלות. למרות שאיני מטופל אצלך, אשמח אם תוכלי לענות על שאלותי.
ה שאני פונה ושואל דווקא אותך, זה כי אחרי המידע הרב שהצגת באתר,[ובעוד פורומים שענית על שאלות] והגישה הכללית, אני פשוט סומך יותר על הדברים שאת כותבת ועל הדיע והדיוק שלך.
ראיתי באתר שכתבת שאפשר לכתוב אליך אם יש איזו שאלה. אם זה לא ארוך מידי השאלה שלי, אשמח אם תוכלי לענות עליה. רוב תודות!!
אם זה נצרך, לתועלת האתר, אוכל בהמשך להעלות את כל השאלה, כמות שהיא, או לפרק אותה, אל האתר לפורום שלך, אם את רואה בזה צורך. אחרי שאבין את התשובות.
כמו כן, אשמח שתגידי לי אם יש לך מכשיר ביקום והאם את יכולה לזהות בעצמך קנדידה.
לא בשבילי. אלא בשביל מכרים שלי שאני מעוניין לעניין אותם בטיפול. גם אם את לא מאבחנת בעצמך, אני מבין שיכולים להגיע אליך אחרי תוצאות להתאמת טיפול תרופתי ודיאטני. כך שאמליץ למכרי. שעדיין לא התחילו שום תהליך כזה.
שאלות:
- את מאפשרת דגנים מלאים [אם אני מבין נכון, כאשר מדובר בלחמים מדגנים מליאים- אך ורק אם הם ללא שמרים לגמרי]. האם יש מגבלה על הכמות? יש כאלו שנותנים כמות מדודה [פעם ביום] או כל מיני דברים כאלה לא כל כך ברורים. או שפשוט לשמור על איזון ולא להגזים. תפריט שמורכב מדגנים מליאים, המון ירקות, וחלבונים [בשר ביצים] בלי ''אוי, אכלתי כבר את מנת הפרכיות המותרת לי היום בבוקר אז אי אפשר לאכול אורז מלא בצהרים....''
- בעניין הזה: כן היית ממליצה שיהיה לי בראש את אחוזי הגלוטן בכל אחד מסוגי הדגנים , וכן לעשות העדפות עם נטייה לצמצם כמה שיותר את אלו שבהם אחוזי הגלוטן גבוהים? השאלה כמה להשקיע בזה. אני מכיר כבר את האחוזים השונים. פחות או יותר. קראתי עליהם. השאלה היא האם 'כלל האצבע' של ''דגנים מליאים של 95%-100% " שכתבת באתר בלי אזכור של הגבלה או הכוונה למין ספציפי מספיק בשביל לרוץ עם הדיאטה בלי להיות בררנים בקטע הזה (חוץ מכמובן פשוט להעדיף עם נטייה. ושהמודעות לכמות הגלוטן תהיה לי בראש בשביל להעדיף דברים מסויימים כשהם נגישים).
אשמח שתצייני התייחסות ספציפית לחיטה מול כל השאר אם בזה כן כדאי מאוד להקפיד, ואם בין כל שאר הדגנים האם כדאי מאוד להקפיד ולחלק.
- מצה בפסח. מקמח מלא. איזה מצה הכי מומלצץ, ועד כמה יש באמת הבדל ביניהם מבחינת הבריאות? בכלל, יכול להיות שמצה, שהיא מקמח מלא והיא בהגדרה בלי שום שמרים [וגם בלי שום תפיחה שתאפשר עיכול מהיר] היא אולי הבריאה ביותר מכל הלחמים שניתן לאכול? עד כדי שאפילו שווה לשמור עליה אחרי פסח במקום להסתבך לחפש לחם מלא בלי שמרים?
- יש הבדל בין בישול לאפייה? קראתי באיזשהו מקום שבישול מוריד ומחמצן יותר את הדברים , לעומת קלייה ששומר יותר על הערכים התזונתיים המקוריים. אולי זה נכון גם לאפייה?
- מה היית אומרת על הכנת דייסת שיבולת שועל לבוקר. אנשים לפעמים מדברים על 'יציקה' בבטן. השאלה אם יש בזה משהו. והאם זה מפריע לדיאטה וזה כר פורה לקנדידה או הליקובקטרי פילורי.
- קראתי שאין בשיבולת שועל שום גלוטן. בכלל. במצב נתון כזה, האם בכלל יש עניין להגביל את צריכת שיבולת השועל ולהכליל אותה בכלל ה'דגנים'
[לא בדיאטה שאת ציינת. אך בדיאטות קנדידה אחרות ששמות דגש על כמות דגנים מועטת, או כאלו שמציינות שהימנעות מוחלטת מדגנים תוביל להתקדמות מהירה מאוד. השאלה אם אפשר להחריג מיכך את השיבולת שועל].
וכן האם יש הבדל רב לעניין דיאטת הקנדידה האם השיבולת שועל תהיה מליאה או רגילה כבר מעובדת?
- מתכונים ביתיים רגילים של עוף, שערבו בהם סוכר [רוטב סויה, דבש , קטשופ] האם אני יכול פשוט להסיר את כל הרוטב , על הצלחת, ולאכול תמיד רק את הבשר העיקרי, [או את המרק העיקרי]? ופשוט להסיר בצלחת את המרכיבים העיקריים הבעייתיים?
מבין שבכל מיקרה נספג טעם בבשר ובשאר המאכלים. אך השאלה האם זה דבר קריטי. טיפת סוכר תחסל את ההצלחה של הדיאוטת-קנדידה?
יהיה לי הרבה יותר נוח, אם בכל דיאטת הקנדידה, לא אצטרך להכין מאכלים מייוחדים, אלא פשוט להצטרף לארוחה רגילה של המשפחה, ולהסיר מה'צלחת' את המרכיבים המרכזיים שהקנדידה חיה עליהם. כמובן כן לכוון אל מתכונים נקיים יותר מלכתחילה, ולהיות מוכוון עד כמה שניתן לנושא, אבל לא בצורה הרמטית.
האם זה בסדר לעשות כך? וגם- עד כמה זה גרוע. לצורך הדוגמא- האם אני יכול 'לקזז' ממקומות אחרים ולהפחית גם בדברים שמותר לי, כך שההשפעה של אותם מאכלים ביתיים עם קצת רוטב ומריכיבים שהכינו בבית, בעצם תתאזן ותתאפס? נגיד , פשוט , במקום זה, אמנע מפירות מתוקים או תפוח אדמה עם קליפה או אפחית בכמות הדגנים המלאים לכמות פחותה עוד יותר-[למרות שאת מאפשרת אותם סה''כ בשביל לשמור על דיאטת קנדידה נורמאלית. לי הדיאטה תהיה יותר נורמאלית לא על ידי רפרטואר רחב יותר של דברים שיהיהו מותרים לי, אלא על ידי יכולת הצטרפות אל מאכל שהוכן, -כמובן שהוא עצמו איננו גלוטן או סוכר- בלי להתחיל לתחקר על האופן בו נעשה או לבקש מתכונים מיוחדים וספר מתכונים מיוחדים. השאלה היא אם אכן אפשר לעשות מיני 'קיזוזים' כאלו, או שכאשר מדובר בממתיק מתועש, שהכניסו לרוטב , אזי אפילו אם אני אוכל טיפה ממנו- אפילו אחרי שכן הפרדתי בצלחת בין הבשר/ירקות לבין הרוטב המקיף אותם- אז זה משהו הרסני וזה לא באותם ערכים של בעיה כמו הדברים האחרים שאת מרשה 'לוותר' עליהם ולא להיות יותר מידי קשוחים והיסטריים מהם. למרות שקשה לי להבין למה לאכול שלוש אגסים ביום, וגמבות-גזר זה יותר הרסני מטיפה של רוטב ודברים שבושלו עם רטבים והופרדו מהם לאחר מיכן. ]
- כנ''ל אותה שאלה אם אני יודע שטיגנו מאכל [ירקות או כל דבר אחר] בשמן רגיל, ולא בשמן מיוחד [לא בשמן חמניות למשל. ] עד כמה זה גרוע. זה כבר עניינים שקשורים לחומציות ונוגדי חמצון, ופחות למאכלים שהקנדידה ניזונת מהם [סוכר, על שלל הופעותיו גלוטן-עמילן-פחמימה , או שמרים]. אז לפחות מבחינת פטריית הקנדידה האם אפשר להניח שזה פחות 'לחוץ' מאשר שאר המרכיבים?
- ההרגשה שלי ש'דחפו' לי לדיאטת קנדידה כל מיני מוצרים שבאמת הם בריאים שמתעסקים בכל העניין של החומציות , אבל אין להם עניין עם פטריית הקנדידה עצמה והיא לא ניזונת מהם. שמנים או עניין של בשר מעובד [נקנקיות המבורגר לא שאני זולל אותם כל שבוע בדרך כלל פעם בשבועיים אבל סתם מוזר לי ההימצאות שלהם ] מוצרים שבאמת יש בעייה עם רמת החומציות שלהם, והדגשה של תהליך חמצון שקורה בבישול של שמן וכו' והקפדה על שמנים מסויימים- אבל עד כמה זה קריטי ונוגע לטיפול הממוקד בפטרייה עצמה? עד כמה זה לא רק עניין מזערי? זה קשור לאיזון פלורת מעיים בטח אבל לא קריטי כל כך כמו עניין הסוכר ושמרים וגלוטן שמהם בצורה ישירה הפטרייה ניזונת. זה חשוב לי להבין את היחסים ביניהם, כיוון שכך אוכל ליצור איזה איזון מסויים, במקום למשל , בגלל חוסר גיוון ורעב אז לאכול כמות גדולה מהמוצרים ה'מותרים' ולאכול הרבה דגנים מליאים או פירות, פשוט להפחית ולהגיע איתם לרמות נמוכות, ובמקום ה'קצת' רעל שיש בהם מצד התמיכה בפטרייה, לקזז אותם ולהכניס משהו אחר שגם הוא רק 'קצת' רעל מן הבחינה של הפטרייה.
- סליחה על הבורות בהצגת השאלה. פשוט אני לא מבין אז אשאל:
את כותבת המון פעמים באתר שיש דברים שכיוון שבסך הכולל הערך הגליקמי שלהם נמוך [בזכות סיבים, קליפות, או מרכיבים אחרים] הם דברים לא כל כך גרועים ודווקא ניתן לאכול. שדברים בעלי עמילן או פחמימה אך שלוקח להם יותר זמן להתעכל בצורה מתונה כך שאינם מעלים את רמת הסוכר בדם בצורה חדה [תירס בפני עצמו מול קמח תירס, תפוח אדמה עם קליפה מול תפוח אדמה מקולף או קמח תפוחי אדמה, ועוד].
שאלתי היא:
ההסבר הגיוני לגבי הקנדידה שנמצאת בדם. שלא מגיע אליה כמות סוכרים גדולה וחריגה ולכן היא פחות יכולה להיות ניזונה מכך . ולכן לא צריך להתרגש מיזה וזה בעצם מתאזן כמו כל מאכל אחר.
אבל מה לגבי הקנדידה שנמצאת במעיים?? גם אם לסוכרים לוקח זמן ואורך להיספג בדם בזכות כל הסיבים תזונתיים או מרכיבים אחרים, עדיין במערכת העיכול שם הפטריייה ניזונת בצורה ישירה מגיעים עמילן/פחמימה נגיש , לא? [אלא אם כן הערך הגליקמי גם משקף את מה שהמעיים עצמם מקבלות ונפגשות אבל אני לא מבין בזה לכן אני שואל שתגידי אם זה נכון או לא...]
אם כך, כשבונים תזונה נכונה להתמודדות מול פטריית הקנדידה, האם לא משנה הכמות הכללית של הפחמימה/עמילן הנמצא במאכל המסויים ? , האם בין כך ובין כך בין אם בתוצר הסופי הערך הגליקימי גבוה ובין אם הוא נמוך - סוף סוף הפטרייה שיושבת בעיקר במעיים, ממשיכה לקבל את המזון שלה, ולא משנה הערך הגליקימי הנמוך!?
האם לפטרייה שיושבת במעיים לא יותר משנה כמות הסוכר , ושאלת קצב הפירוק במיקרה שלה לא רלוונטית? [אפילו אם לשאר הפטריות שבמערכת הדם ועוד שהיא כבר פזרה והתםשטה עד לשם לאותם פטריות שבמערכת הדם כן יועיל המדד ומעקב הערך הגליקימי על פי הסוכר שסוף סוף מגיע למערכת הדם].
בכלל , באופן כללי -זה נכון גם לגבי הפירות עליהם כתבת- אם סוכר בסוף זה המזון של הפטרייה, אז אם בסך הכולל יש בסך מזונות כזה או אחר X סוכר, אז מה משנה האם אותו סוכר יופרש בצורה מדודה לאורך היום כולו, או שהוא יגיע במרוכז בשלוש פעמים ביום? בסוף מדובר על אותו כמות סוכר שתגיע לקנדידה, גם זו שבמעיים ואפילו זו שכבר במערכת הדם.
- בגדול, אם מקפידים על הסרה מהתפריט העיקרי של סוכר, גלוטן בצורה פשוטה [לא דגנים מליאים], פחמימות/עמילן בצורה פשוטה ולא מורכבת, שמרים ופטריות, במאקרו, לצד טיפול תרופתי מתאים, דיאטה שמורידה בצורה העיקרית את אבות המזון של פטריית השמר קנדידהוהליקובקטרי, ומוצאת לאבות-המזון העיקריים של הפטרייה תחליף [כמו שהמלצת כהנחייה פשוטה לעשות באתר] רק בלי להיכנס לכל הדקדקנות לגבי החומציות או לגבי חומרים שהשתרבבו בצורה כזו או אחרת למאכל רגיל ברמת עיבוד לא גבוה
[לא מדבר על מוצר קנוי עם עשרות סוגי שמות של ממתיקים או מרכיבים בלתי מזוהים. ממתיקים ומלחים זה מחוץ לתחום. ברור. אני מדבר על מאכל שנגוע קצת ברוטב מסוכר כמו עוף או מוצר עם כמה שמנים צמחיים, או אחוז גלוטן קטן במוצר שקונים בלי סוכר ולא כחלק מחומר הגלם העיקרי- כמו שדוחפים לפעמים לקציצה מעט קמח לדבק ונפח או במסעדה/חתונה מקבלים מנת בשר בלי צורך להתחיל לחפש אחר מרכיביה אלא פשוט לאכול את עיקר הדבר ולהפריש את מה שסביבו באופן גס עם המזלג, ]
האם אפשר כך באופן שציינתי לטפל בהצלחה לטפל בקנדידה בלי דאגה, ולרוץ עם דיאטה עיקרית כזו כללית ותרופות מתאימות בצידה ולהגיע להצלחה ללא חשש ? או שתחזוק מידי פעם עם 'מעט' חומרים ושאריות בעייתיות יזין כל הזמן את הפטרייה וטיפול תרופתי לא מספיק בלי הרעבה מוחלטת והרמטית לגמרי של הפטרייה? שהפטרייה תישאר ולא תרפה?
-----------------------------------------------------
- האם שמעת אי פעם על 'שיטת בוטייקו' של תרגילי נשימה להסדרה של ספיגה מקסימאלית ונכונה של החמצן אל הרקמות בגוף על ידי העלאת CP וערכי ה Co2 מעניין אותי אם ידוע לך משהו על דבר כזה. אם כן האם ידוע לך מה גורם למה. האם ירידה בערכי ספיגת החמצן [היפר ונטילציה כרונית שקטה שגורמת להיפוקסימיה כרונית שקטה] גורמת להידרדרות המערכת החיסונית ומאפשרת לחיידקי מעיים וטפילים להתפתח ולהפר את האיזון במעיים או להיפך הפרת האיזון והתפתחות קנדידה ושאר טפילים גורמים להידרדרות במערכת הנשימה ולירידה בפריקת החמצן לרקמות בצורה ראוייה.
אני, שסבלתי מדום נשימה בשינה ועוד סמפטומים נלווים [לא בעיות בריאותיות חריגות אחרות מעבר לסמפטומים הנפשיים של תשישות עייפות זיכרון עצבנות פתאומית ערפול ] שמשותפים לבעיות נשימה על פי שיטת בוטייקו מחד גיסא ולבעיית קנדידה לתאורייה של הקנדידה ושל המטפלים בה מאידך גיסא-
(זה יושב על סמפטומים די דומים ומשותפים)
הגעתי לבדוק את הימצאות הקנדידה אצלי כיןן שהתחלתי בשיטה זו של בוטייקו למשך חודשיים ונתקעתי ללא התקדמות כבר בתחילתה,
עד שגיליתי שלמי שיש קנדידה וחיידקי מעיים אחרים אזי הוא נתקל במחסום ועד שהוא לא מטפל באופן נקודתי בקנדידה ובזיהומים הללו, הוא לא יכול להמשיך ולבתקדם בהצלחה עם התרגול הנשימתי. ואז רצתי לבדוק האם בכלל יש לי קנדידה. [לשיטת בוטייקו יש שתי אתרי אינטרנט מרכזיים בארץ, אם זה מעניין אותך, 'נשימה בריאה', ו'לנשום מחדש' , וגם איזכור באתר של ד''ר מיקי הרלינג. אבל שאלתי כבר שלושה מטפלים הוליסטיים ואף אחד מהם לא הכיר.]. וקבלתי את התוצאות, בלי להבין לגמרי מאין הגיע והתפשטה כל כך. [מעבר לאנטיביוטיקה מספר פעמים זעום בחיי.]
--------------------------------------------
תודה רבה מקווה שיהיה לך זמן וסבלנות לענות על השאלות, לפחות על חלקם (במיוחד שאלת ה'מתכונים הביתיים' ותערובות מסויימות שיש לה השפעה רבה על צורת חיי).
שוב, חייב לציין שאהבתי מאוד את האתר שלך ואת התשובות שנתת גם באתרים אחרים על קנדידה.
תודה על פעילותך.
יעקב
|
|
שלום יעקב,
הרבה שאלות זה תמיד סימן טוב אצל מטופלים. לי כמטפלת זה עוזר להבין כיצד המטופלים עושים את השינויים באורחות החיים שלהם ועל מה הם שמים את הדגש. זאת הסיבה שכדאי להפנות את השאלות למטפל/ת שלך שגם מכיר/ה אותך לעומק ויכול/ה לענות תשובות שרלוונטיות למצבך.
התשובות שאני אענה לך הן כלליות, שים לב שההנחיות התזונתיות משתנות בין מטופל למטופל בהתאם למצב.
אין לי מכשיר ביקום. אני מפנה למעבדה בארץ ששולחת את הבדיקות לחו"ל (מאז שנסגרה המעבדה כאן בארץ). בגלל שהתהליך של שליחת הבדיקה נהיה ארוך מבעבר, לפעמים המטופלים בוחרים שלא לבצע את הבדיקה ואז אנחנו מטפלים על סמך הסימפטומים ומקווים שזה הכיוון הנכון.
קודם כל לחלק מהמטופלים אני כן מאפשרת שמרים בלחם. הכמות תלויה בשאר התפריט היומי. אפשר בהחלט לשמור על איזון ולא להגזים – אבל את זה כל אחד מפרש אחרת בהתאם למצב ההתחלתי שלו.
גלוטן – חשוב להתייחס לכמויות הגלוטן אם יש רגישות. אם אין, אז אני ממליצה לא להגזים.
חיטה – יש הרבה שרגישים לחיטה ולכן להם אני אמליץ לבחור בדגנים מסוג אחר.
מצות – אין לי תשובה חד משמעית. יש מטופלים שעדיף שיאכלו מצות רגילות, יש כאלו שעדיף מקמח מלא ויש אנשים שעדיף שימנעו לחלוטין מכל סוג של מצה.
בישול מול אפייה – התשובה תלויה במה שאתה מבשל או אופה. תלוי איזה מזון.
דייסת שיבולת שועל – מי שמרגיש שזה כמו יציקה בבטן אז באמת לא נכון שיאכל את זה, זה יזיק לו.
הימנעות מוחלטת מדגנים לא מביאה להתקדמות מהירה יותר. צריך לבחון את כל התפריט ולהתאים אותו. היחס לשיבולת שועל הוא כמו כל דגן אחר מבחינת הקנדידה. רק אם יש רגישות לגלוטן אז נתייחס אחרת.
אין הבדל משמעותי בין סוגי שיבולת השועל.
טיפת סוכר ברוטב של עוף לא תחסל את ההצלחה של הטיפול בקנדידה.
אין צורך לבדוק כל מזון ומזון אם אתה לא הכנת אותו. הכי חשוב זה שכלל התפריט יהיה בריא ולפי ההנחיות.
כשמחממים שמן הוא מתחמצן – זה דבר מאוד לא בריא (לכולם). אם זה נאכל בכמות קטנה אז אין משמעות מבחינת הטיפול בקנדידה.
מוצרים מעובדים הם לא מומלצים. נכון שאם אוכלים קצת מהם אז אין לזה משמעות, אבל קצת מכל דבר זה הרבה. זה כמו שמישהו יגיד לי שרק פעם בשבוע הוא אוכל פיצה ורק פעם בשבוע שוקולד ורק פעם בשבוע מעשן... הבנת? אם יש לך קושי בגיוון המזונות אז צריך להכיר לך את המגוון העצום של המזונות הבריאים והטעימים שקיימים.
לגבי הערך הגליקמי אין לי תשובה ברורה. ההנחיה לגבי מזונות עם ערך גליקמי נמוך מסתמכת על הנסיון בטיפול במצבים כאלו. היום כבר יש מחקרים שמראים שלא בהכרח יש השפעה לערך הגליקמי. מכיוון שאין תשובה חד משמעית אני נוטה ללכת עם ההיגיון ולהתאים לכל מטופל תפריט בהתאם למצבו.
יש הבדל בין סוכר שמגיע למערכת העיכול בצורה מרוכזת ולבין סוכר שמגיע לאורך היום בכמות קטנה. התאים מגינים על עצמם כאשר רמת הסוכר בדם היא מאוד גבוהה. אם זה קורה באופן קבוע אז נוצר מצב שנקרא תנגודת האינסולין וזה פתח למגוון מחלות קשות.
אם מקפידים על הורדת גלוטן וסוכר מהתזונה האם זה מספיק כדי לטפל בקנדידה? התשובה היא לא. אנחנו לא שמים דגש רק על מה להוריד מהתפריט אלא גם ואפילו בעיקר איזה מזונות כן לצרוך. קשה להעביר את הפרט החשוב הזה דרך דפי האתר. צריכה מרובה של ירקות מכל סוג וגם פירות (לגבי פירות ההנחיות משתנות בין המטופלים) זה הדבר הכי חשוב בתזונה בריאה. בנוסף, גם חשובה ההתייחסות לשאר אורחות החיים: עישון, שינה, סטרס, נטילת תרופות, פעילות גופנית. טיפול שכולל תזונה ותוספים בלבד הוא לא מספיק.
לא שמעתי על שיטת בוטייקו. כדי להשיג ספיגה מקסימלית של חמצן צריך לבצע פעילות אירובית לפחות 2-3 בשבוע. במקביל להפסקת עישון מכל סוג – סיגריות, נרגילה, סיגריות אלקטרוניות, קנאביס, עישון פאסיבי, עישון יד שלישית.
לקנדידה אין השפעה ישירה על הנשימה. לפעילות גופנית ועישון יש השפעה קיצונית.
מקווה שהצלחתי לענות על שאלותיך.
ענת טל - נטורופתית
|
